לפני שיצאנו לחופשת חנוכה המקוצרת זכיתי להשתתף במסיבת חנוכה הראשונה שלי בצפית. כבר כתבתי כאן שדיון על המסיבות היה הדיון הראשון שקיימתי כמנהל, עוד במהלך חופשת הקיץ, כך שהציפייה הייתה גדולה במיוחד.
לכתוב שהתרשמתי ונהניתי מאד יהיה "לשון המעטה" של השנה החולפת. לאורך המופע/ ההצגה של התלמידים צחקתי, התרגשתי ובעיקר רוויתי נחת: מהחכמה, מהיצירתיות, מעולם בני הנוער המלא והעשיר שבא לידי ביטוי.
למי שלא שם לב (אולי בגלל התפאורה המהממת), כל המופע כולו היה מחווה למאמץ הכביר של תלמידים ושל צוות, "להשיב את הסדר על כנו", לקיים את מסיבות צפית בערב ולשמור על הבועה המבורכת של צפית ללא אלכוהול.
בהקשר הזה, בחרו התלמידים לנגן ולשיר את "שיר בעפרון" של בית הבובות. למי שלא היה, או לא שם לב למילים ולמשמעות אני מצרף אותו כאן, וממליץ להאזין ולקרוא את המילים לפני שנמשיך הלאה.
(למי שהתעצל, כתבתי למטה את המילים היפות של אמיר אטיאס, ממייסדי הלהקה)
הדבר המרשים ביותר בחנוכה, ובעצם בכל רעיון מסיבות החגים, הוא העובדה שכל ההחלטות המשמעותיות התקבלו ובוצעו ע"י התלמידים עצמם. הם היו הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת של האירוע הזה. המבוגרים היו ליד: תמכו, עזרו, ייעצו ושמרו על המסגרת - אבל כל התוכן היה של הילדים.
דרך ההתנהלות המסוימת הזו החזירה אותי למחשבות על הפוסט הקודם שדן בפער ואולי בקשר בין חינוך לצייתנות.
בחנוכה, לולא יצרנו את המסגרת בתוכה פועלים: מבנה הארוע, לוחות הזמנים, חלוקת התפקידים - אין לי ספק שהתוצאה הסופית הייתה הרבה פחות איכותית - אם בכלל הייתה תוצאה כלשהי.
אחרי שיצרנו את המסגרת, כל שנותר הוא לתת ליצירתיות לפרוץ. אולי זה תפקידנו העיקרי: לייצר מקום בטוח מספיק להתבטא וליצור - שבסוף תצא מסיבת חנוכה ולא "בעל זבוב".
 |
| בעל זבוב-חוקים ללא מסורת ומסגרת |
ואולי בעצם, חנוכה היא רק רמז לתפקיד הגדול יותר שלנו - לתת מקום להתפתחות ולביטוי של כל אחד מאיתנו: צוות ותלמידים. הנושא הזה זכאי לפוסט נפרד שוודאי יגיע בהמשך, אבל בינתיים, ובדיוק באותו ההקשר, וכדי שחופשת חנוכה תהיה באמת יפה ואופטימית - אני מצרף את אחד השירים האהובים עלי מתקופת ילדותי, בביצועו של ג'ון לג'נד בכנס של TED.
ואסור לשכוח: צרור תודות לכל העמלים והעוסקים במלאכה: למחנכים, לצוות חברת הנעורים והחינוך החברתי, לצוות המנהלה - בלעדי כולכם, כל זה לא היה אפשרי!
תודה.
שתמשיך חופשה נהדרת ובטוחה!
(הגרסה המקורית של סידני לאופר בקישור הבא: https://www.youtube.com/watch?v=LPn0KFlbqX8)
שיר בעפרון/ אמיר אטיאס
אל תשכח לשמוח גם בחלקי
ואל תמנע מלבכות כשעצוב
תנצל עד תום כל עוד אתה תמים
תלמד לוותר ואל תוותר על החיים.
כי בחיים הכל עובר
מטעויות למד והשתפר
מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך
לא, לסלוח זו לא חולשה
נצור אהבה בדרכך
ודע, את כל הסובב אותך.
אל תלך בדרכו של אחר
ואל תיכנע לחולשות שבגוף
שא בעול בכתפיים איתנות
ותאמין ותאמין, רק תאמין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה